פסק-דין בתיק ה"פ 34239-06-10

1.         בפני בקשה, שהוגשה כהמרצת פתיחה על ידי הגב' נירה שגב (להלן: " שגב") כנגד עירית הרצליה (להלן: " העירייה").

            נשוא התביעה הוא דו"ח חניה מיום 7/2/00 שמספרו 55127914 הרשום על רכב מ.ר. 5864387. (להלן: " הדו"ח").

2.         שגב מבקשת פסק דין הצהרתי שייקבע כי  העונש על הדוח התיישן וכי העירייה אינה רשאית לנקוט בהליכי גבייה בגינו.

3.         לטענת שגב, התיישן העונש על הדוח, מאחר והיא לא קיבלה כל הודעה בהתייחס לדוח, במשך כתשע שנים. לטענתה, נודע לה על הדוח רק ביום 12.08.09, עת הגיע לביתה גובה מס בשם דני פרטוק, אשר מסר לה אזהרה על ביצוע פעולה בכוח, בגין חוב לעירייה על סך של 933.4 ש"ח.

4.         העירייה הגישה ביום 13.10.10 בקשה לסילוק התובענה על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית ומקומית. ביום 17.12.10 דחיתי את הבקשה. 

5.         אין חולק, כי לו פעלה העירייה לגביית הקנס על ידי משלוח הודעות תשלום לשגב, הרי שהדבר היה מפסיק את מירוץ ההתיישנות.

            ראה: בג"צ 1618/97 סצ'י נ' עיריית תל אביב, פ"ד נב (2) 542; ה"פ 200102/08 ניצה הדרי נ' עיריית תל אביב (ניתן ביום 11.06.09, פורסם בנבו).

6.         המחלוקת לכן הנה עובדתית - האם שלחה העירייה הודעות תשלום לשגב, לפחות אחת לשלוש שנים מאז יום 28.09.00 (אז לטענת העירייה הקנס הפך חלוט).

7.         מהימנה עליי עדותה של שגב - שהייתה עקבית והגיונית, ולפיה הכחישה מכל וכל כי קיבלה אי פעם את הדוח ו/או הודעות תשלום בגינו, וכי לראשונה נודע לה אודות הדוח והקנס, עת הגיע לבייתה גובה ביום 12.08.09 ( עמ' 2 שו' 5-6).

8.         העירייה טוענת, כי שגב לא הוכיחה את טענותיה בדבר אי ידיעתה על הדוח ועל מאמצי הגביה שנעשו. לטענת העירייה, מאחר שבמכתבה של שגב מיום 01.09.09 נזכר מכתב העירייה מיום 09.06.09,  ברור כי שגב קיבלה אותו.

9.         העירייה טענה, כי הוכח בעדותה של שגב שקיבלה את מכתב העירייה מיום 09.06.09, בניגוד לטענתה כי ידעה על החוב רק ביום 12.08.09 עם הגעת גובה-המס. לטענת העירייה, שקר זה ממוטט את גרסתה של שגב כי לא קיבלה אף מכתב מהעירייה אודות הדוח, וכי דיי בהוכחת משלוח מכתב אחד אל שגב כדי להוכיח כי יתר המכתבים הגיעו אף הם. (ראה סעיף 8 לסיכומי העירייה, ה"פ 24500-05-10 אחמד סעדי נ' עיריית חיפה (ניתן ביום 30.11.10)).

            אני דוחה טענה זו מכמה טעמים.

10.        ראשית, אני מאמינה לעדותה של שגב, לפיה מכתב העירייה מיום 09.06.09 נזכר בפנייתה אל העירייה מיום 01.09.09 - מאחר והיא קיבלה את המכתב מיום 09.06.09 מגובה המס שביקר אצלה ביום 12.08.09 ( עמ' 2 שו' 14-15, 23-32).

            עדותה הייתה אמינה ועיקבית ואני מאמינה לה. מה גם, שיש בכך רצף זמנים הגיוני, לפיו בביקור גובה המס ביום 12.08.09 קיבלה את נספח א' לכתב התביעה בצירוף המכתב מיום 09.06.09, ובהתאם שלחה מכתב לעירייה ביום 01.09.09.

11.        שנית, מכתב העירייה מיום 09.06.09 אינו מרפא את העדר משלוח מכתבי תשלום לשגב אחת לשלוש שנים, בתקופה שלפניו. שכן מכתב זה  נשלח 9רק  שנים לאחר הפיכת הקנס לחלוט ביום 28.09.00.

              על כך אין לעירייה להלין אלא על עצמה, בשל השיהוי הרב בביצוע הליכי הגבייה. יפים לעניין זה דברי כב' השופט אהרון שדה:

            " אין להתעלם מהשיהוי שננקט מצד המשיבה בביצוע הליכי הגבייה, גם אם ניתן "לדלג" כל פעם 3 שנים קדימה ע"י משלוח דרישות תשלום אין שום סיבה שלא לפתוח בהליכי ביצוע של ממש קרי עיקולים, מימושים וכיו"ב בפרק זמן סביר ולא אחרי כמעט עשור מיום שהפך הקנס לחלוט".[הדגשה שלי, ה.א.]

              ראה: ה"פ 24500-05-10 אחמד סעדי נ' עיריית חיפה (ניתן ביום 30.11.10), בעמ' 6.

12.        שלישית, יש לאבחן את ה"פ סעדי מענייננו, מאחר ובאותו עניין לא הייתה מחלוקת על עצם משלוח מכתבי התשלום, אלא המחלוקת נסובה "בנקודה טכנית גרידא - הכתובת אליה נשלחו הדוחות, הא ותו לא" ( עמ' 5 שו' 7-8 לפסק הדין), והוכח שם כי מרבית הדוחות נשלחו לכתובת הרשומה של המבקש.